שאלות ותשובות נפוצות

תושבות לצורכי מס הכנסה ותושבות לעניין ביטוח לאומי נבחנות במסגרות משפטיות ומנהליות נפרדות. לצורכי מס הכנסה, הגדרת "תושב ישראל" מבוססת בעיקר על מבחן מרכז החיים, תוך בחינת מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים והסתייעות בחזקות המבוססות על ימי שהייה בישראל. בביטוח הלאומי נבחן אף הוא מרכז החיים, אך במסגרת נפרדת. מי שהעביר את מרכז חייו לחו"ל באופן מלא יכול לפנות בבקשה להפסקת תושבות, בהתאם לנסיבות ולהליכי המוסד לביטוח לאומי. כל עוד אדם ממשיך להיחשב תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי, עשויה לחול עליו חובת תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם למעמדו ולהכנסותיו. קביעה או פעולה מול גוף אחד אינה מחליפה בהכרח את הבחינה הנדרשת מול הגוף האחר.

חדילה מתושבות ישראל עשויה לעורר שאלות לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, המכונה בדרך כלל "מס יציאה", ובנפרד שאלות הנוגעות למיסוי אופציות, RSU והקצאות הוניות לפי סעיף 102 או מסלולים אחרים. אופן המיסוי והייחוס בין ישראל למדינת היעד עשוי להיות מושפע, בין היתר, מסוג ההקצאה, מועד ההענקה, תקופות ההבשלה, תקופות העבודה בישראל ובחו"ל, מועד המימוש או המכירה והוראות אמנת המס הרלוונטית. אין להניח כי מנגנון ליניארי אחיד חל על כל תוכנית אופציות או RSU. במקרים שבהם קיימות הקצאות הוניות משמעותיות נדרש ניתוח פרטני בהתאם לעובדות ולדין החל.

מבחינה מעשית, מומלץ להתחיל לבחון את השלכות המס והתושבות לפני מועד המעבר, ובמקרים מורכבים רצוי לעשות זאת מספר חודשים מראש. תכנון מוקדם חשוב במיוחד כאשר קיימים אופציות או RSU, מניות בחברה פרטית או סטארטאפ, חברה או פעילות עסקית בישראל, נכסי נדל"ן, פיצול משפחתי זמני, השקעות משמעותיות או פעילות עסקית שתמשיך להתבצע מול ישראל. בדיקה מוקדמת מאפשרת למפות את מבחן מרכז החיים, מס יציאה אפשרי, אמנת המס הרלוונטית, חובות הדיווח והמשמעות מול הביטוח הלאומי לפני ביצוע פעולות שקשה לשנות בדיעבד.

אין חובה כללית לקבל חוות דעת רואה חשבון בכל מקרה של רילוקיישן. עם זאת, תיעוד וניתוח מקצועי עשויים להיות מוצדקים במיוחד כאשר העובדות אינן חד־משמעיות, למשל כאשר בן או בת הזוג נשארים בישראל לתקופה מסוימת, קיים בית זמין לשימוש בישראל, נשמרת פעילות עסקית או תעסוקתית בישראל, קיימים נכסים משמעותיים או הקצאות הוניות, או שקיימת אפשרות לכפל תושבות בין שתי מדינות. בחינת תושבות מבוססת על מכלול העובדות והקשרים ואינה מוכרעת על בסיס נתון בודד בלבד.

תושב חוזר ותיק (מי ששהה בחו״ל לפחות 10 שנים רצופות) ועולה חדש זכאים לפטור ממס בישראל ומחובת דיווח למשך 10 שנים על כלל הכנסותיהם הפסיביות והאקטיביות שמקורן מחוץ לישראל (כגון שכר עבודה בחו״ל, דיבידנדים, ריבית, דמי שכירות ורווחי הון ממכירת נכסים שנרכשו בחו״ל). מנגד, תושב חוזר "רגיל" (ששהה בחו״ל מעל שנתיים או שש שנים) זכאי לחבילת פטורים מצומצמת יותר, בעיקר על הכנסות פסיביות מנכסים שנרכשו בתקופת שהותו מחוץ לישראל.

לא באופן אוטומטי. אם רשות המסים בישראל עדיין רואה באדם תושב ישראל, חלה עליו חובת דיווח עולמית. עם זאת, מכוח אמנות למניעת כפל מס שעליהן חתומה ישראל (כולל האמנה מול ארה״ב ובריטניה), נקבעים "מבחני שובר שוויון" (Tie-Breaker Rules) לקביעת תושבות יחידה, וניתן לקבל זיכוי ממס זר כנגד המס הישראלי כדי למנוע תשלום כפול, בכפוף לדיווח שנתי מסודר בישראל.

הקמת חברה-בת ישראלית (Subsidiary) יוצרת ישות משפטית ישראלית נפרדת המגדרת את חבות המשפטית והמיסויית של חברת האם, וחייבת במס חברות ישראלי (23%) על הכנסותיה בישראל. לעומת זאת, רישום סניף זר (חברה זרה רשומה ברשם החברות) אינו מפריד את הישות המשפטית של חברת האם, ועלול לחשוף אותה לדרישות דיווח וביקורת בישראל ולחשיפות משפטיות ישירות. מבחינת מיסוי, חברה-בת נהנית בדרך כלל מוודאות רגולטורית גבוהה יותר, גישה למשטר הטבות מס לחברות הייטק (כגון מפעל טכנולוגי מועדף), ויכולת ברורה יותר להסדיר מחירי העברה (Cost+, סעיף 85א).

מוסד קבע (PE) עשוי להיווצר כאשר לחברה זרה יש מקום עסקים קבוע בישראל (כגון משרד, מעבדה או מרכז פיתוח), או כאשר פועל מטעמה נציג תלוי בעל סמכות להתקשר בחוזים בשמה בישראל. בנוסף, רשות המסים בישראל מיישמת עקרונות לפיהם נוכחות עובדים, ניהול ושליטה מישראל, או פעילות כלכלית דיגיטלית משמעותית עשויים להיחשב כמוסד קבע. הקמת מוסד קבע מחייבת את החברה הזרה ברישום ברשויות המס בישראל, ניהול ספרים לפי הדין הישראלי, וייחוס רווחים לפעילות בישראל לצורך תשלום מס חברות.

חברות הייטק, סטארט-אפים ומרכזי מו"פ בינלאומיים הפועלים בהרצליה פיתוח זקוקים למעטפת חשבונאית ומיסויית רב-שכבתית הכוללת: ניהול חשבונאי ושירותי CFO בהתאמה לתקני דיווח מקומיים ובינלאומיים (Israeli GAAP / US GAAP / IFRS); מחירי העברה (Transfer Pricing) ותמחור הסכמי שירותים בין-חברתיים ומודל Cost Plus בהתאם לסעיף 85א ולדוחות OECD BEPS; תמריצי מס וקניין רוחני (IP), כולל בחינת זכאות למעמד מפעל טכנולוגי מועדף (7.5%–12%), מענקי רשות החדשנות ותוכניות אופציות לעובדים (סעיף 102); ונוכחות משרדי רואי חשבון מקומיים בלב מתחם ההייטק של הרצליה פיתוח (רחוב גלגלי הפלדה 16) המאפשרת תקשורת רציפה והבנה עמוקה של האקוסיסטם.

לפני בחירת רואה חשבון כדאי להגדיר את סוגי השירות הנדרשים, כגון ביקורת, הנהלת חשבונות, שכר, דיווחי מס, ניהול כספים או טיפול בפעילות בין־לאומית. מומלץ לברר מי מטפל בתיק, כיצד מועברים מסמכים, אילו מערכות משמשות לעבודה, מהי תדירות התקשורת, כיצד מוגדרים זמני המענה ומה כלול בשכר הטרחה ובהיקף ההתקשרות. לחברות טכנולוגיה, סטארטאפים וחברות זרות הפועלות בישראל חשוב לבחון גם ניסיון רלוונטי בסוג הפעילות, בדרישות הדיווח, בתוכניות הוניות, בעסקאות בין־חברתיות ובתיאום עם יועצים נוספים.

לכל השירותים של המשרד

המשרד ממוקם באזור התעשייה של הרצליה פיתוח. אנו מלווים לקוחות בהרצליה, רמת השרון, רעננה, תל אביב והסביבה, וגם לקוחות מרחוק בכל הארץ באמצעות מערכות דיגיטליות ו-Zoom.

רואה חשבון בהרצליה פיתוח

במשרד בוטיק העבודה מתבצעת מול אנשי המקצוע המטפלים בתיק, בהתאם להיקף ההתקשרות ולערוצי התקשורת שסוכמו. ההיכרות עם פעילות הלקוח נבנית מתוך המסמכים, השיחות והטיפול השוטף.

העלות תלויה בסוג הישות, בהיקף הפעילות, במספר התנועות, במורכבות הטיפול ובשירותים הנדרשים. לאחר שיחת היכרות ובחינת הצרכים ניתן להציג את היקף השירות ואת תנאי ההתקשרות.

חברה בעלת מפעל טכנולוגי מועדף לפי החוק לעידוד השקעות הון עשויה ליהנות ממס חברות מופחת של 12% (או 7.5% באזור פיתוח א׳), ומס מופחת על חלוקת דיבידנד (לרוב 20% או 4% לתושבי חוץ בתנאים מסוימים). התנאים המרכזיים כוללים: הכנסות קבוצתיות הנמוכות מ־10 מיליארד ₪; מחקר ופיתוח בהיקף של לפחות 7% מהמחזור או 20 מיליון ₪ לפחות, לצד עמידה באחד מתנאי החדשנות (גידול בעובדים, השקעת קרן הון סיכון, רישום פטנט וכו'); עמידה במבחן מפעל תחרותי (יצוא של לפחות 25% מהכנסות המפעל לשווקים זרים); וחישוב הרווח הטכנולוגי הזכאי בהתאם לנוסחת ה-Nexus של ה-OECD.

במסלול הוני (סעיף 102(ב)(2)), עובד נהנה משיעור מס מופחת של 25% מס רווחי הון (ללא תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות) על עליית הערך של המניות, וזאת בתנאי שהאופציות מופקדות בידי נאמן למשך תקופת חסימה מינימלית של 24 חודשים ממועד ההקצאה. מנגד, במסלול פירותי (הכנסת עבודה), הרווח ממוסה לפי מדרגות מס הכנסה רגילות (עד 47% בתוספת מס יסף וביטוח לאומי), אך החברה עשויה להכיר בהוצאה לצורכי מס. רוב הסטארטאפים בישראל בוחרים במסלול ההוני באמצעות נאמן.

היפוך שרוול לדלאוור (Delaware Flip) מתבצע כאשר משקיעים זרים (בעיקר מקרנות הון סיכון מובילות בארה״ב) או תוכניות האצה (כגון Y Combinator) דורשים שחברת האם המחזיקה בקניין הרוחני (IP) ובמניות תהיה תאגיד אמריקאי (C-Corp בדלאוור). מהלך כזה דורש תכנון מס קפדני בישראל כדי למנוע אירוע מס מיידי למייסדים ולבעלי המניות (לרוב באמצעות פנייה לרשות המסים לקבלת החלטת מיסוי / Pre-Ruling לפי סעיף 104א לפקודה) וקביעת הסכמי מחירי העברה (Transfer Pricing) ושירותי מו״פ (Cost Plus) בין החברה האמריקאית לחברה הבת הישראלית.

המעבר מעוסק מורשה לחברה בע״מ הופך לכדאי בעיקר כאשר הרווח השנתי הנקי עולה על כ־300,000–350,000 ₪, וכאשר היזם אינו זקוק לכל הרווח לצריכה פרטית שוטפת. במבנה של חברה, הרווח שנותר בחברה ממוסה במס חברות (23% או 12%/7.5% במסלול PTE) לעומת מס שולי של עד 50% (כולל מס יסף וביטוח לאומי) בעוסק מורשה, מה שמאפשר השקעה חוזרת של הרווחים במיסוי מופחת, לצד הגנה על אחריות אישית של היזם (מסך התאגדות).

בהתאם לצורכי החברה ולהיקף ההתקשרות, הליווי עשוי לכלול הנהלת חשבונות, עיבוד שכר, מידע ניהולי תקופתי, דוחות שנתיים, ייעוץ מס, שירותי CFO, הכנת מידע לגיוסי הון וסיוע בהיערכות לתהליכי בדיקת נאותות או הנפקה.

שירותים לחברות ולסטארטאפים

כן. בהתאם לצורכי החברה ולהיקף ההתקשרות, ניתן לסייע בהכנת מידע פיננסי לתהליכי גיוס, בארגון נתונים לבדיקת נאותות, בהצגת מידע על מבנה ההון ובבחינת היבטי מס ודיווח הקשורים לעסקה. השירות מתאים לסטארטאפים ולחברות טכנולוגיה בשלבי פעילות שונים, וכן לחברות ישראליות ולחברות זרות הפועלות בישראל, בהתאם למבנה העסקה ולצורכי הדיווח. תנאי ההשקעה, הזכויות המשפטיות ומסמכי הגיוס נבחנים ומאושרים עם עורכי הדין והיועצים הרלוונטיים של החברה.

סטארטאפים וחברות טכנולוגיה

ניתן לסייע בהיבטי המס, החשבונאות והדיווח הקשורים לתוכניות אופציות ולהקצאות הוניות לעובדים, לרבות בחינת המסלולים הרלוונטיים לפי סעיף 102 בהתאם לנסיבות ולתנאים החלים. היקף השירות עשוי לכלול תיאום מידע לצורך בחירת מסלול, עבודה מול נאמן והכנת דיווחים נדרשים. מסמכי התוכנית, תנאי ההקצאה וההיבטים המשפטיים מטופלים עם עורכי הדין והיועצים המוסמכים של החברה.

חשבות שכר ותוכניות הוניות

בהחלט. אנו מלווים עצמאים, פרילנסרים ובעלי מקצועות חופשיים מתחילת הפעילות – מפתיחת התיקים ברשויות, דרך דיווחים שוטפים ועד דוח שנתי, הצהרת הון ובחינת היבטי מס אישיים.

שירותים לעצמאים ולפרילנסרים

עוסק פטור הוא מעמד לעניין מע״מ שעשוי להתאים לעוסקים העומדים בתקרת המחזור וביתר התנאים החלים. עוסק פטור אינו גובה מע״מ מלקוחותיו ובדרך כלל אינו מנכה מס תשומות, אך עדיין עשויות לחול עליו חובות רישום ודיווח אחרות. עוסק מורשה גובה מע״מ בעסקאות החייבות ועשוי לנכות מס תשומות בכפוף לתנאים. בחירת המעמד תלויה, בין היתר, בסוג העיסוק, במחזור הצפוי, בלקוחות, בהוצאות ובהוראות החלות.

הנהלת חשבונות ודיווחים שוטפים

בהתאם להיקף ההתקשרות, ניתן לסייע בהיבטים הישראליים של הכנסות ונכסים מחוץ לישראל, פעילות בנכסים דיגיטליים, תושבות מס, רילוקיישן ודיווחים הקשורים לעולים ולתושבים חוזרים. השירות עשוי לכלול איסוף וארגון מידע, בחינת חובות מס ודיווח בישראל, הכנת נתונים לדוחות ותיאום מידע עם בנקים ועם יועצים במדינות אחרות. הדין במדינה זרה נבחן עם יועץ מוסמך באותה מדינה. השירות אינו כולל ייעוץ השקעות, אישור בנקאי או התחייבות לתוצאת מס מסוימת.

מיסוי בין־לאומי ותושבות מס

מכירה, המרה, שימוש, קבלת תגמול או פעולה בפרוטוקול DeFi עשויים ליצור אירוע מס או חובת דיווח, בהתאם לזכויות שהועברו ולנסיבות הפעילות. לצורך הבחינה יש לרכז נתוני זירות מסחר וארנקים, מועדים, כמויות, מחירים, עמלות והעברות בין חשבונות של אותו מחזיק. ניתן לסייע בארגון הנתונים, בחישוב רווחים או הפסדים ובהכנת מידע לדיווח. תיקון דיווחים קודמים או מסלול הסדרה נבחנים בנפרד לפי הדין והאפשרויות הזמינות.

מיסוי השקעות, אופציות ונכסים דיגיטליים

הבנק עשוי לבקש מידע על מקור הכספים, רכישת הנכסים, זירות המסחר, הארנקים, רצף העסקאות, מסמכי הזיהוי ודיווחי המס. בהתאם להיקף ההתקשרות, ניתן לסייע בארגון המידע החשבונאי והמיסויי ובהתאמתו לבקשות שהתקבלו מן הבנק. הבנק מפעיל את מדיניותו ואת בדיקות הציות שלו. הכנת המסמכים אינה מבטיחה קבלת העברה, פתיחת חשבון או אישור פעולה.

צור קשר →

בקשה להחלטת מיסוי עשויה להישקל כאשר קיימת שאלה מהותית ביחס לעסקה או לפעילות עתידית, והנתונים מאפשרים להציג לרשות תשתית עובדתית ברורה. בהתאם להיקף ההתקשרות, ניתן לסייע בהכנת נתוני העסקאות, החישובים והמידע המיסויי, בתיאום עם עורך דין או יועצים נוספים כאשר נדרש. הגשת בקשה אינה מבטיחה שהרשות תיתן החלטה או תקבל את העמדה המבוקשת. ההחלטה עשויה לכלול תנאים, מגבלות וחובות דיווח.