כספי קריפטו במערכת הבנקאית בישראל: תיעוד ״מסלול הכסף״, אישורי רו״ח והסדרת דיווחי עבר

עמדת הבנקים והוראה 411: הוראת ניהול בנקאי תקין 411 של המפקח על הבנקים אינה מחייבת בנק לקבל כל כספי קריפטו, אלא מחייבת בחינה פרטנית המבוססת על רמת הסיכון והמידע שהוצג לבנק. בנקים אינם רשאים לקבוע מדיניות של סירוב גורף לפעילות בנכסים דיגיטליים, אך הם מפעילים שיקול דעת מחמיר במסגרת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור.

הוכחת ״מסלול הכסף״ (Source of Funds / Traceability): הדרישה הבנקאית המרכזית היא הצגת שרשרת תנועות רציפה ומאומתת – מחשבון הבנק הפיאט שממנו נרכשו המטבעות, דרך היסטוריית התנועות בארנקים ובזירות מסחר (Exchanges), ועד להמרה חזרה לכסף פיאט.

דוחות רו״ח וחוות דעת מקצועיות: בנקים דורשים דוח רואה חשבון הכולל אישור על הגשת דיווחים ותשלום מס כדין לרשות המסים, לצד ניתוח מקצועי של דוחות הבלוקצ׳יין והיעדר חשיפה לכתובות אסורות או זירות בסיכון גבוה.

הסדרת דיווחי עבר: המרה בין מטבעות (Crypto to Crypto), מימושים, או הכנסות מפעילות Staking וכרייה שלא דווחו בעבר, מחייבים הסדרה יזומה ותיקון דוחות מול רשות המסים. הסדרת הדיווחים ותיעוד מלא עשויים לסייע בהתנהלות מול הבנק, אך כל מוסד בנקאי מפעיל נהלי ציות ובקרת סיכונים משלו.

בשנים האחרונות צברו ישראלים רבים רווחים מהותיים מפעילות בנכסים דיגיטליים (ביטקוין, אתריום, מטבעות יציבים, פלטפורמות DeFi ועוד). אולם בעת שהמשקיע מבקש לממש את הרווחים, להמירם לשקלים או מט״ח ולהפקידם בחשבון בנק בישראל – לצורך רכישת נדל״ן, השקעות מסורתיות או שימוש אישי – הוא נתקל לא אחת בקשיים, בדרישות תיעוד מורכבות ולעיתים בסירוב לקבלת הכספים.

הסיבה המרכזית לקשיים אלו היא שהבנקים בישראל פועלים תחת משטר קפדני של איסור הלבנת הון ומימון טרור, וחשופים לאחריות רגולטורית ובינלאומית כבדה. המאפיינים הטכנולוגיים של נכסים דיגיטליים – פסאודונימיות, קושי באימות זהות הצדדים והעברות מחוץ למערכת המפוקחת – מביאים את המערכת הבנקאית לנקוט בגישה שמרנית ומבוססת סיכון.

כדי להסדיר את היחסים שבין המערכת הבנקאית לפעילות בקריפטו, פרסם המפקח על הבנקים בבנק ישראל את הוראת ניהול בנקאי תקין 411 (״מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות״). עיקרי ההוראה בנושא נכסים וירטואליים: * איסור סירוב גורף: בנק אינו רשאי לדחות בקשה לפתיחת חשבון או לקבלת כספים אך ורק בשל העובדה שמקורם בנכסים דיגיטליים. * ניהול סיכונים פרטני: הוראת ניהול בנקאי תקין אינה מחייבת בנק לקבל כל כספי קריפטו, אלא מחייבת בחינה פרטנית המבוססת על רמת הסיכון והמידע שהוצג לבנק. * חובת השקיפות והתיעוד מצד הלקוח: הבנק רשאי, ומחויב, לדרוש הוכחות מלאות ומסמכים מהימנים לגבי מקור הכספים הראשוני, שרשרת ההחזקה ותשלום המסים כחוק.

למידע על הסדרת דיווחים מול רשויות המס ראו עמוד גילוי מרצון והסדרה יזומה.

על מנת שהבנק יוכל לבחון בחיוב את קליטת הכספים, הלקוח נדרש לבנות תיק תיעוד מלא מקצה לקצה. התיק כולל ארבע חוליות עיקריות:

1. מקור ההון הפיאט הראשוני (Source of Wealth): * הוכחת מקור הכספים ששימשו לרכישת הנכסים הדיגיטליים (משכורת, חסכונות, מכירת עסק, ירושה או דיבידנד). * דפי חשבון בנק היסטוריים המעידים על העברת הכספים אל זירת המסחר או אל נותן שירותי הנכסים הפיננסיים. 2. רכישת הנכסים: * דוחות עסקאות ואישורי רכישה מזירות מסחר מוכרות ומפוקחות (VASP / MSB). * תיעוד מדויק של תאריכים, כמויות, שערי חליפין וסכומי הרכישה. 3. היסטוריית הארנקים ותנועות הבלוקצ׳יין (On-Chain Trail): * רשימת כל כתובות הארנקים (ציבוריות) שבהן הוחזקו המטבעות לאורך השנים. * הפקת דוחות ניתוח ממוחשבים (באמצעות כלי תוכנה ואנליטיקה ייעודיים לבלוקצ׳יין), המוודאים שהמטבעות לא עברו דרך מערבלי מטבעות (Mixers), שווקים לא חוקיים (Darknet), זירות בסיכון גבוה או ישויות מוכרזות. 4. עסקת המימוש והחזרה לפיאט: * תיעוד מכירת הנכסים בזירה מפוקחת, קבלת כספי הפיאט והעברתם לחשבון הבנק בישראל.

במרבית המקרים, הבנקים דורשים חוות דעת מקצועית או דוח מרואה חשבון טרם אישור ההפקדה. במסגרת עבודה זו, רואה החשבון בוחן: * את שלמות הנתונים והמסמכים שהוצגו; * את חישובי רווחי ההון וההפסדים בהתאם לעקרונות המיסוי בישראל; * קיומם של דיווחים מלאים לפקיד השומה ותשלום מקדמות או שומות סופיות.

עריכת תיק מקצועי, המנוסח בשפה חשבונאית ובנקאית מוקפדת ומלווה במסמכי מקור מאומתים, מייעלת באופן משמעותי את הדיאלוג מול קציני הציות של הבנק ומצמצמת את הסיכון לדחיית הבקשה.

משקיעים רבים מחזיקים בנכסים דיגיטליים שנרכשו לפני שנים, ומעולם לא דיווחו על פעילותם לרשות המסים – לעיתים בשל חוסר מודעות לחובת הדיווח בעת המרה בין מטבעות (Crypto to Crypto), ולעיתים בשל אי-הבנה של הדין.

עקרונות המיסוי המרכזיים בישראל: * כל מכירה או המרה של מטבע דיגיטלי במטבע אחר מהווה אירוע מס. * רווח הון ריאלי של יחיד ממוסה בדרך כלל בשיעור 25% (או מס שולי אם הפעילות מסווגת כעסקית). * סיווג פעילות Staking או כרייה תלוי בנסיבות, בהיקף הפעילות ובאופי ההכנסה, ועשוי להשתנות ממקרה למקרה (הכנסה פירותית מול רווח הון).

אופן ההסדרה: משקיע המבקש להכניס כספים למערכת הבנקאית אינו יכול לעשות זאת מבלי שהוסדרו חובות המס. הדרך הנכונה היא ביצוע הסדרה יזומה מול רשות המסים: שחזור מלא של העסקאות מכלל הזירות והארנקים, הגשת דוחות שנתיים מתוקנים, ותשלום חבויות המס.

הסדרת הדיווחים ותיעוד מלא עשויים לסייע בהתנהלות מול הבנק, אך כל מוסד בנקאי מפעיל נהלי ציות ובקרת סיכונים משלו ובוחן כל מקרה לגופו.

להרחבה ראו את המאמר דיווח ומיסוי פעילות בנכסים דיגיטליים. כאשר הפעילות חוצה גבולות, יש לבחון גם מיסוי בין־לאומי ורילוקיישן.

התנהלות מוצלחת מול המערכת הבנקאית בישראל בתחום הנכסים הדיגיטליים מחייבת שילוב של ידע במיסוי, הבנה טכנולוגית של הבלוקצ׳יין והיכרות מעמיקה עם נהלי הציות הבנקאיים.

משרד נמרודי ושות׳ – רואי חשבון, מלווה משקיעים, יזמים ועסקים בשחזור נתונים, חישובי רווחי הון, הסדרה יזומה מול רשות המסים והכנת תיקי תיעוד להפקדה בבנקים. משרדנו ממוקם ברחוב גלגלי הפלדה 16, הרצליה פיתוח.